מתי מומלץ להיבדק

עבור קצת יותר מ-1 מתוך 10 המנגיומות, נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום המנגיומות בילודים (מומחה ברפואת עור ילדים), בגלל הסיכון לסיבוך.

להמנגיומות בילודים אין מיקום מועדף בגוף וגודלן משתנה מאוד. הן יכולות להופיע בכל אזורי הגוף .

הימצאות המנגיומות במקומות מסוימים מחייבת ניטור מוגבר.

המנגיומות המתפתחות באזור הפנים והגב מחייבות ערנות מוגברת!

המנגיומות המתפתחות באזור הבטן, הגפיים והפרינאום (אזור החיתול), מחייבות ערנות מוגברת!

קימים שלושה סוגי סיכונים לסיבוכי המשך של המנגיומה בילודים:

• סיכון להופעת צלקות, במיוחד על הפנים
• סיכון לדימום מהמנגיומה
• השפעה על הראייה, אי נוחות באכילה או בנשימה.

במקרים אלה, חשוב לטפל בהקדם בהמנגיומה של ילדכם.

על רופא המשפחה או רופא הילדים להפנות את ילדיכם למומחה בהמנגיומה בילודים (מומחה ברפואת עור ילדים)

הרופא המומחה ישקול טיפול ספציפי או ידרוש השגחה צמודה

סיבוכים אפשריים במקרה של המנגיומה בילודים:

המנגיומה שאינה מטופלת עלולה לגרום לסיבוכים נוספים, לעיתים קשים לטיפול, כגון:

התקרחות

התרחבות כלי דם (טלאנג'יקטזיה)

סימני צלקת

לצורך מניעת סיבוכים אלה, חשוב להקפיד כי הטיפול בהמנגיומה יוענק בהקדם האפשרי.

המנגיומה בילודים אינה קיימת בדרך כלל בלידה אלא מופיעה בימים או בשבועות הראשונים לחיי התינוק.

בכ-50% מהמקרים יופיעו סממני אזהרה מוקדמים. סממנים אלה מופיעים בצורה של משטחים בגוון אדום-ורדרד או כתם לבן.

מרגע הופעת ההמנגיומה, ניתן לחלק את התפתחותה ל-3 שלבים אופייניים.

• שלב ההתפשטות שבמהלכו גודל ההמנגיומה מתרחב. בשלב זה יש להקפיד על קיום מעקב ולהתחיל בטיפול.
• שלב הייצוב שבמהלכו גודל ההמנגיומה מתייצב בהדרגה.
• שלב הנסיגה שבמהלכו ההמנגיומה מתבהרת ומתאימה את צבעה לגוון העור, מתרככת ולאחר מכן, קטנה בהדרגה עד להיעלמות מוחלטת באופן ספונטני בסביבות גיל 6. עם זאת, ייתכן כי העור יוותר דק ורפוי.

ברגע שמתגלה המנגיומה בילודים, חשוב להתייעץ עם רופא ילדים או רופא עור

חשוב להקפיד על מעקב אחר ההמנגיומה במהלך שלב ההתפשטות. רופא הילדים או רופא העור יקבע בדיקות מעקב תכופות או ייפנה את ילדכם לרופא מומחה בתחום המנגיומות בילודים (מומחה ברפואת עור ילדים). אל תהססו ליידע את הרופא המטפל אודות כל שינוי בגודל או במראה של ההמנגיומה. ככל שהטיפול יינתן מוקדם יותר, כך היעלמות ההמנגיומה תהיה מהירה יותר והיא תותיר אחריה מינימום נזקים.

מומלץ מאוד לצלם את ההמנגיומה של ילדכם בתדירות קבועה על מנת לאפשר לרופא לקיים מעקב אחר התפתחותה ביתר קלות.

סוגים מסוימים של המנגיומה הינם חמורים יותר, וחייבים להיות מטופלים.

מספר מיקומים מסוכנים:

• על העיניים - יכול להשפיע על הראייה של הילד.
• על האף או על האוזן - יכול לגרום לעיוותים של הסחוס ולשבש את תפקודם.
• על הפה – יכול להשפיע על אכילה/שתייה.

המנגיומות אחרות לטיפול:

• המנגיומות שהן בסיכון לפתח כיב כואב או מדמם.
• בהמנגיומות מסוימות ישנו סיכון להצטלקות או עיוות קבוע.

בהתאם לסוג ההמנגיומה, הרופא המומחה המטפל בילד עשוי להשתמש בפרוטוקולים טיפוליים שונים כגון:

• מתן טיפול תרופתי
• טיפול בלייזר
• התערבות כירורגית